בלגן בניו אורלינס: כל מה שצריך לדעת על המארדי גרא

הכל התחיל לפני כמה שנים, בפעם הראשונה שראיתי את סרט המופת של דיסני "הנסיכה והצפרדע", שמתרחש בעיר הקסומה ניו אורלינס. באחת הסצנות, אחד מיושבי בית הקפה בו עובדת טיאנה (ומגישה להם, כמה טיפוסי, בינייה חם) אומר לה "בואי לחגוג איתנו, זה המארדי גרא!".

בורה שכמותי, אצתי רצתי לויקיפדיה לברר מהו לעזאזל המארדי גרא, ומיד לאחר מכן- מהו המאפה הנפלא הזה על השולחן? ומתי לעזאזל אגיע לניו אורלינס, ואוכל לטעום אותו?

וול, זמן קצר מכן ובעזרתו של דוקטור גוגל, גיליתי שהמארדי גרא, או "יום שלישי השמן" בתרגום ישיר מצרפתית הוא היום האחרון של חגיגות הקרנבל (באדיבות ויקיפדיה, גיליתי שבלטינית קרנה=בשר, וולה=פרידה)- חגיגות של שבועיים שבהן נפרדים מאכילת בשר למשך 40 יום, עד חג הפסחא.

גם גיליתי שניו אורלינס ידועה בכל העולם בחגיגות הקרנבל שלה, בזכות מסיבות רחוב משוגעות, תהלוכות, מצעדים ואווירה כוללת של מסיבת קולג' מסרט אמריקאי קלאסי שייצאה משליטה, וזה מטורף בדיוק כמו שזה נשמע.

את החיטוט בוויקיפדיה סיימתי במילה אחת- חייבת.

ואז זה הגיע.

זה לקח מעט זמן, אבל בשבוע האחרון של פברואר, בסיטואציה שכאילו נפלה עלי משמיים, מצאתי את עצמי מגשימה חלום קטן ומגיעה לחגוג את המארדי גרא במקום הכי צבעוני בדרום ארה"ב- ניו אורלינס חוגגת את הקרנבל הידוע, בעיר הכי צבעונית בדרום ארצות הברית.

רוצים גם?

הנה כל הטיפים שיעזרו לכם לתכנן (ולצלוח!) את המארדי גרא בניו אורלינס:

שלב ראשון- תכנון

אמנם מדובר בפסטיבל קרחניסטי והיסטרי טורבו, אבל שלא תטעו- ניו אורלינס במארדי גרא זהו המקום בו הספונטניות מתה. המלונות בימי הקרנבל נסגרים כחצי שנה מראש, כך שתכנון מוקדם הוא הכרחי על מנת להצליח בכלל להגיע לשם. המחירים, אגב, כלל לא נוראיים בתכנון מראש, במיוחד לא עבור פסטיבל בסדר גודל כזה.

מתי?

המארדי גרא עצמו הוא יום שלישי האחרון של הקרנבל, ובו כמובן יהיו יותר תיירים, תחפושות והופעות ברחוב, אך גם בשאר הקרנבל האווירה מורגשת, ולכן אין סיבה להגיע דווקא על יום שלישי הזה. התאריך שלו, כמובן, משתנה בכל שנה.

איפה ישנים?

האווירה הקרחניסטית ביותר היא כמובן ברחוב בורבון ברובע הצרפתי. זה רחוב קאלט בכל ימי השנה, מלא בברים, מסיבות והופעות, אך בימי המארדי גרא הוא נסגר לתנועת רכבים כך שהופך כולו למעין מסיבת רחוב אחת ענקית.

בגלל המסה הפסיכית של האנשים שמגיעה בימי הקרנבל האיזור כולו עמוס בטירוף, קנאל סטריט הופך לתהלוכה עצומה והרובע הצרפתי למסיבת רחוב ענקית, מה שלפעמים מרגיש כמו היתכנות האפוקליפסה, ולמצוא אפילו שירותים פנויים יהיה קשה יותר מלמצוא את גיל ססובר (מישהו יודע?).

בקיצור, מלון באיזור הרובע הצרפתי הוא כמעט הכרח. המלון שאנחנו ישנו בו (והיה אופציה מעולה) הוא מלון DAUPHINE ברחוב בעל אותו השם, רחוב מקביל לבורבון- קרוב לכל מה שצריך, אבל מאפשר לישון בלילה. התמורה ביחס למחיר הייתה, אגב, מעולה.

אם שמות הרחובות נשמעים לכם מפחידים ואין לכם מושג על מה אני מדברת, זה הזמן לקפוץ לפוסט המלא על ניו אורלינס- בו תמצאו ליטרלי את כל מה שאתם צריכים לדעת.

איפה חוגגים?

רחוב בורבון המפורסם הוא כמובן עצירת חובה, בעיקר בגלל כמות הברים המטורפת והמרפסות שיש בו. מסורות שלמות של החג נולדו ברחוב הזה, כשהמפורסמת שבהן היא חשיפת החזה בעבור בידים (שרשראות חרוזים צבעוניות) שנזרקים מהמרפסת.

את התהלוכות, התזמורות והמצעד כולו תוכלו לתפוס ברחוב קנאל, ועוד הופעות רחוב תוכלו למצוא גם בג'קסון סקוור ועל רחוב Decatur, אך גם בשאר הרובע תוכלו להרגיש את הווייב המסיבתי בווליום מעט נמוך יותר, מה שלעתים הכרחי כדי לשמור על השפיות.

מוקד נוסף ששווה להגיע אליו ונמצא במרחק הליכה מהרובע הצרפתי הוא רחוב Frenchman- רחוב ברים שהקונספט העיקרי ברוב המקומות בו הוא הופעות חיות של להקות ג'אז וFאנק מקומיות. הווייב שונה ומעט רגוע יותר מבורבון המוקצן, אבל לא פחות כיפי- לאלו שמיצו את שלב מסיבות הקולג', על כל יתרונותיהן וחסרונותיהן.

ומה עם ילדים?

למרות אזהרות המסע, החגיגות דפנטלי יכולות להתאים גם למשפחות עם קהל צעיר יותר. מלבד המסורת של לחשוף את החזה ולהשתכר למוות, מסורות שבהן ידוע רחוב בורבון, החגיגות כמובן יכולות להתאים גם למשפחות מטיילות, ופשוט להסתובב באיזורים אחרים, או להגיע לרחוב בורבון עד שעות הערב המוקדמות, בהן העניינים עדיין לא יוצאים לחלוטין משליטה.

אין לי מקום לתחפושת במזוודה!

אפשר להיות רגועים, ברחוב קנאל תוכלו למצוא מלא חנויות שמציעות אביזרים ותחפושות במיוחד לקרנבל, וכמובן גם ערימות של מרצ'נדייס ממותג. בנוסף, ישנן חנויות שממש מתמחות בתחפושות, כמו Nikki's halloween המגניבה ברחוב Royal ברובע הצרפתי.

מה אוכלים?

על האוכל המעולה של ניו אורלינס תוכלו לקרוא בפוסט המלא על העיר, אך בנתיים- כל#דוששלאוכל ידע שאין דבר כזה להגיע למארדי גרא ולא לנשנש איזו עוגת מלכים (KING CAKE) מסורתית בצבעי החג. אחת המסורות לגבי העוגה היא שמוחבאת בה דמות קטנה של בייבי ג'יזס, ומי שמוצא אותה אחראי להביא את העוגה בשנה הבאה, וזהו סמל למזל טוב.

פאן פאקט- בשנים האחרונות הפסיקו להחביא את הבובות הקטנות מכיוון שאנשים נחנקו מהן. אגב, זו אותה הסיבה שיש חוק נגד ביצי הפתעה של קינדר בארה"ב. מזל טוב, הא?

הבהלה לישו

באיזורים המרכזיים של הפסטיבל ובמיוחד ברחוב בורבון תמצאו בימי הקרנבל זן מיוחד של חוגגים- חובבי ישו (פגשנו אותם גם בפסטיבל הפנטזיה בקי ווסט!). הם נמצאים בכל מקום, עם שלטים, חולצות ומגפונים, מטיפים על החטאים שעשיתם ולמה כדאי לכם לשנות דרככם ולחזור אל זרועותיו של הצלוב. הם ישתמשו בכל מה שיש להם- צעירים ומבוגרים, שרק רוצים לספר לכם כמה טובה היא אהבתו של ישו, וינסו לעצור אתכם יותר מעובד עגלות בשעה 12 כשהקופה שלו על אפס.

דרך ההתמודדות האידאלית עם המטיפים, וזו שמצאתי כאפקטיבית ביותר היא להתמודד עמם כמו שמתמודדים עם זומבים (שניהם מנסים לאכול לך את המוח)- לא ליצור קשר עין, לא להסתובב כשקוראים לכם, ובמידה וכל זה לא הועיל- צעקו עליהם "I'M JEWISH!!!!" ותברחו מן המקום. זה כבר יעשה את הטריק.

בהיילייט NOLA באינסטגרם תוכלו למצוא את הסרטון בו אנשים מחופשים מטרילים את חובבי ישו. זה בהחלט שווה הצצה.

וזה אולי הטיפ הכי חשוב:

השאירו לעצמכם כמה ימים לפני או אחרי הפסטיבל, בהם תוכלו לגלות את הקסם האמיתי של ניו אורלינס. אמנם הקרנבל הוא חוויה של פעם בחיים, אבל הוא רק חלק קטנטן מהיופי של העיר האדירה הזו, וההמולה מטורפת שמסביבו קצת יכולה להסתיר את כל הדברים הנפלאים שאפשר לגלות על העיר הכי מיוחדת וצבעונית בדרום ארצות הברית.