גן עדן על מפרץ מקסיקו: וולקאם טו נייפלס, פלורידה

בפעם הראשונה שהגעתי לנייפלס, הציפייה שלי לא הייתה בשמיים. קצת ים, קצת שמש, קצת צ'יל.

בפעם השניה כבר הצלחתי לקלוט את הייחוד של העיר, והתחלתי לתהות אולי שווה מדי פעם לחזור למוכר והידוע.

בפעם השלישית והרביעית, כבר הבנתי שנייפלס היא יעד הגו-טו שלי לקוויק גטאוואי מהעיר, היעד האולטימטיבי לברוח אליו.

אבל כשחושבים על זה ברצינות לרגע- איך אפשר שלא?

החופים המושלמים על מפרץ מקסיקו שיוצרים את התפאורה המושלמת- עם מי טורקיז, חול לבן לבן וסבך טרופי מהמם. האווירה הרגועה, שכל כך שונה ממיאמי- מיושבת ובורגנית יותר, כל כך שונה ממיאמי הקרחניסטית ואף טראשית לעתים. וכמובן- המרחק הקצרצר, סך הכל שעתיים נסיעה והגעתי לקצה השני של היקום.

נייפלס, היית או חלמתי חלום?

TO DO

5H AVE

הרחוב המרכזי והיפייפה של נייפלס, שנקרא "החמישית" (שאפתני למדי, הייתי אומרת), הוא בדיוק מה שמצופה מעיירת החוף הקסומה- רגוע יחסית, מלא במסעדות איטלקיות (בהתאמה, אולי, לשמה של העיר, כרפרנס לנפולי שבארץ המגף) ובוטיקים מקומיים, שמתאימים את מרכולתם לדרי המקום- חנויות סבונים, מזכרות וגם לא מעט מגבות תה רקומות בציטוטים (שישעשעו אתכם במידה והגעתם לגיל העמידה).

שווה, אגב, להגיע בערב ולראות את עצי הקוקוס והדקל ברחוב מכוסים גרילנדות מאירות, שהופכות את הרחוב לחגיגי ומנצנץ במיוחד.

NAPLES PIER

המזח של נייפלס הוא ללא ספק אחת מנקודות התצפית היפות ביותר בעיר, על הים ועל קו החוף. מי הטורקיז של מפרץ מקסיקו, החול הלבן, הפנסיונרים שהגיעו לדוג, להק של שחפים וביום טוב גם דולפינים- כל אלו יוצרים את התפאורה המושלמת לסרט ההליוודי שאני חיה בו, או לפחות לחופשה.

אגב, זהו גם אחד החופים הכיפיים והנוחים ביותר לרחצה בעיר, ואפשר להמשיך מהמזח צפונית או דרומית, ברגל או ברכב.

3RD ST.

קטן יותר מהחמישית אך חביב לא פחות זה הרחוב השלישי של נייפלס, שגם בו אפשר למצוא לא מעט בתי קפה, בוטיקים ומסעדות, כמו גם חנויות יין, תכשיטים, ספרים ומזכרות, ומה שהכי הפתיע אותי- בערך עשרה סניפים של טומי בהאמה, כולל מסעדה של החנות (מה?).

בדיעבד, אני לא בטוחה מאיפה הגיעה ההפתעה שלי, שכן מדובר במותג שנראה כאילו נוצר עבור בעלי יאכטות, כך שמן הראוי שתהיה נציגות נרחבת בעיר.

NAPLES CITY DOCK

כדי להתקבל למגורים בנייפלס, צריך אדם לעמוד בשלושה פרמטרים: להיות אמריקאי לבן, לעבור את גיל 75, ולהחזיק ביאכטה (או לכל הפחות, סירת דייג). זה הבסיס של הבסיס.

ואיפה גרות כל היאכטות האלה, אתם שואלים? בסיטי דוק, כמובן.

לא מדובר באיזה אזור שוקק ומרתק בעיר, סתם מזח נאה, צ'יל ומלא ציפורי חוף חביבות. ולפעמים זה כל מה שצריך.

TO SLEEP

HOTEL ON FIFTH

במרכזה של השדרה החמישית של נייפלס, נמצא המלון הזה- קטן, אינטימי, כיפי. הפסיליטיז של המלון הם אחלה והשירות היה מצוין, אך הדבר שנזכר לי הכי לחיוב מהמלון הכיפי הזה (פרט לפריים לוקיישן, כמובן), הוא המצעים והמגבות, שהיו אקסטרה רכות ומפנקות. תענוג צרוף.

HYATT

המלון הזה אמנם לא נמצא בדיוק במרכזה של נייפלס, אך גם לא ממש רחוק ממנה, והוא מספק בדיוק את מה שצריך כדי להנות באופן מושלם מהעיר- חדרים המעוצבים במינימליזם מדויק (לא טריוויאלי באמריקה, שנדמה שלא שמעו כאן על לס איז מור), בריכה יפייפיה וגישה לאגם, פלוס אפשרות להשכרת סירות למעוניינים.

שני המינוסים העיקריים במלון הם ארוחת הבוקר, שכיאה למלון אמריקאי לא ראויה לציון, והחניה- שהינה בתשלום גם לאורחי המלון, אך אנחנו כמו ישראלים טובים מצאנו חניה חינמית מעבר לכביש.

KOA

מרחק כרבע שעה נסיעה מהעיר, ובדיוק באמצע בין מרקו איילנד לנייפלס נמצא אתר הקמפינג הזה. האמת, שזה אתר הקמפינג הקרוב ביותר למלון שאפשר למצוא באיזור- עם פסיליטיס מושקעים, שטח מופרד ומוגבה על דק לכל קבוצת מבקרים וגישה נוחה לאגם, לחובבי השיט בקיאק על הבוקר. אגב, גם המחיר בהתאם- ומחיר של לילה בקאמפסייט הזה לא רחוק ממחיר של לילה במלון.

HOTEL RAMADA

החיים הם לא אינסטגרם, ולפעמים מלון שנראה ראוי וחמודי בתמונות מתגלה כמו מקום נפלא לחוות בו לראשונה פשפשים. כן כן, לא בצבא, לא בדרום אמריקה ולא בהודו, הפעם הראשונה שהתגרדתי אל תוך הלילה וקמתי עם גב נשוך היטב הייתה בלא פחות מנייפלס פלורידה.

המלון התמודד בסך הכל בסדר עם הסיטואציה, אבל לא בטוחה שאני חותמת על הסיפור הזה.

TO EAT

BAR TULIA

להגיע לנייפלס להתקרחן זה כמו להגיע לניו יורק בשביל לנוח או לקנדה בשביל להשתזף- פשוט לא הכיוון, ולכן לא תמצאו בעיר הרבה מקומות שפתוחים אחרי השעה 10 בערב.

אחד הבודדים בעיר הוא בר טוליה, שגם ידוע בזכות הקוקטיילים המושקעים שלו, וגם הנשנושים בו לגמרי דיסנט.

THE FRENCH

בעלי הבר-מסעדה "טוליה" הם כנראה המאפיה האיטלקית של המקום (בכל זאת, העיר נקראת נייפלס), כי חצי מהמסעדות בשדרה החמישית של נייפלס נמצאות בבעלותם. כזו היא גם דה פרנץ' בעלת השם המקורי, שמטרתה היא להביא את הבישול הצרפתי לנייפלס.

זה לא המטבח הפריזאי, אבל התפריט מוצלח, היין מצוין, וה#דוששלאוכל הראשי היה מספיק מרוצה כדי שאוכל לצלם אותו. וזה אומר המון.

LA PESCERIA

טוב תקשיבו. אם יש משהו אחד שאני רוצה שתקחו מהפוסט הזה זה את ההמלצה למסעדה הזו. כן, היא עד כדי כך טובה. בעלי המסעדה וכל הצוות שמתפעל אותה (כן, עד רמת המלצרים)- כולם איטלקים, כך שכל מנה ומנה מהודקת ומדויקת כמיטב המסורת האיטלקית. לא עוד איכות על פני כמות, אלא שימוש בחומרי גלם איכותיים, במעט מרכיבים המשתלבים באופן הרמוני ובדיוק מושלם.

VERGINA

כמות המסעדות האיטלקיות בנייפלס כמעט מדאיגה, באמת. בתור חובבת פסטות מדופלמת אין לי טענות כלל, אבל כדאי שתכירו את הנתונים. אניוואי, המסעדה הזו לא שונה- ואפשר למצוא בה מבחר לא רע של סוגי מרטיני בטעמים שונים ומשונים, פסטות מעולות, וגם האפי האוור סופר משתלם. שווה.

COLMAR

בית קפה-מאפייה קסום, שנמצא במרחק כמה דקות נסיעה ממרכזה של נייפלס.

לטס פייס איט, אין הרבה מאפיות ששוות משהו בנייפלס ובארה"ב בכלל, ולכן העובדה שיש מקום שבו אפשר למצוא מגוון של קישים, קינוחים, אקלרים ושלל מאפים למיניהם הופכת אותו לייחודי ומוצלח במיוחד.

VEGAN KITCHEN

מסתבר ששמות מקוריים למסעדות הם לא הצד החזק של נייפלס, אבל פסטות לגמרי כן.

המסעדה הטבעונית הזאת נתנה לי משהו שתמיד רציתי לטעום ובתור צמחונית לא יכולתי- שרימפס. טבעוני, כשר וממש טעים.

זו לא המלצה גורפת, המסעדה לא נמצאת באזור מרכזי ומצריכה כמה דקות של נסיעה, אבל אם אתם קהל היעד של VEGAN KITCHEN אין לי ספק שתהנו ממנה.

מטיילים בפלורידה?

עוד מקומות ששווה להגיע אליהם תוכלו למצוא כאן

מקומות החובה להגיע אליהם במיאמי