בין פריז למיאמי: הכל על הרובע ההיסטורי בסאות' ביץ'

יש כמה דברים במיאמי, שברגע שאני רואה אותם מכניסים אותי ישר ל"מיאמי וייב", וזה לא משנה גם אם אראה אותם בפעם האלף.

זו יכולה להיות הנסיעה על הגשרים לכיוון מיאמי ביץ', שחוצה ים טורקיזי מהפנט ועוברת על פני סירות ודקלים.

זה יכול לראות בחורה שהולכת ברחוב, ללא שום קרבה לחוף, בבגד ים, וזה יכול להיות בניין, או איזה שלט ניאון בצבעים פסטליים, עם הארט דקו הכל כך מזוהה עם העיר.

נו, אתם מכירים את הווייב- בניינים כאלה שמזכירים קצת דיינר אמריקאי קלאסי, או שלט של מוטל דרכים מסרט רואדטריפ ישן. עיצוב שמבוסס על צורות גיאומטריות, קשתות, עיקולים, והמון צבעי פסטל- בעיקר ורוד ותכלת, אבל גם ירוק וכתום וצהוב בוהק.

הסגנון הזה הפך לכל כך מזוהה עם העיר, שהוא אפילו השפיע על עיצוב המדים החדשים של המיאמי היט, הקבוצה של המקומית בNBA.

גברים חתיכים, צבעי ניאון כיפיים ואווירה אומנותית? יס פליז!

אבל מה זה בכלל ארט דקו? ואיך זה בכלל קשור למיאמי?

הארט דקו נולד בכלל בפריז בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, והגיע למיאמי זמן די קצר אחר כך.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשכל העולם בערך היה בדאון (במיוחד הצרפתים, אני יכולה לנחש)- הם חיפשו דברים יפים ויוקרתיים להכניס לחיים שלהם, כדי לעשות לעצמם קצת נעים בלב. כשחושבים על זה, זה קצת מסביר את אוסף הסניקרס שלי שהתרחב בימי הקורונה.

כדי לא להרגיש לגמרי בזבזנים, הם חיפשו דברים שיהיו גם נאים לעין וגם פונקציונליים, ולכן השקיעו בעיקר בתכשיטים ובריהוט.

ההשראות העיצוביות היו מגוונות- מבלט רוסי ומצרים העתיקה ועד אמנות אוונגרדית, והכיוון הכללי היה פירוק והרכבה מחדש של מוטיבים גיאומטריים- מה שהוביל לאותם קווים זורמים ועיקולים, ויצירה בווייב תעשייתי, ולכן גם נעשה שימוש בחומרים שהיו סופר חדשניים לאותה תקופה, כמו פלדה ושיש.

מה שהתחיל כעיצוב תכשיטים וריהוט, יצר סביבו גישה טוטאלית, וכשהארט דקו השתלט על עולם האדריכלות, הוא החל להכתיב לא רק את המבנה, אלא גם את עיצוב הפנים, התאורה, בדי הריפוד, ואפילו את כלי האוכל וראש המעטפה.

בארה"ב, השכונה הראשונה שזוהתה כארט דקו הייתה החלק הדרומי של מיאמי ביץ', ובה נבנו מעל 800 מבנים בסגנון החל מ1923. השכונה נחשבת היום לאתר מורשת היסטורי, ומכונה ART DECO HISTORIC DISTRICT (שם מהפכני, אני יודעת).

בהתאם למקום, הארט דקו הותאם כאן לתפאורה הקיצית, והווייב התעשייתי הוחלף בצבעוניות פסטלית ואלמנטים טרופיים שונים.

לא רק מיאמי, אגב, הושפעה מהסגנון- גם ניו יורק במאה הקודמת מלאה באדריכלות ארט דקואית, עם מבנים אייקוניים כמו האמפייר סטייט והקרייזלר.

אז איפה נמצא את זה?

כשמסתובבים בסאות' ביץ' ומרימים את הראש למעלה, יהיה קשה לפספס את מבני הארט-דקו המרשימים שבאזור. המרשימים ביותר יהיו בחלקה הדרומי של שדרת קולינס, החל מהרחוב החמישי ובערך עד אספניולה וואי, וכמובן גם על רחוב אושן דרייב המפורסם- שם תוכלו גם להכנס למוזיאון הארט-דקו המקומי ולקחת סיור מודרך בשכונה (אציין שלא יצא לי לקחת חלק בסיור כזה, אבל זה דפנטלי בליסט שלי).

עוד לוקיישנים תוכלו למצוא כאן

רוצים להרגיש קצת מיאמי וייב, ולהכניס קצת את הארט דקו אליכם הביתה?

קבלו.

האמן הישראלי ABS יוצר כלי קרמיקה מהפנטים שהשראת הארט-דקו ניכרת בהם, במיוחד בקווים המעוגלים וצבעי הפסטל הנעימים.

גם הקירות לא ישארו מיותמים עם הפרינט הטרופי המהמם הזה מהאתר סוסייטי6, שמאגד המוני אמנים מוכשרים.

השלט (היפייפה!) הזה הוא אולי לא בדיוק מיאמי קלאסי, אבל הוא ארט דקואי כלכך בהוויתו, עם הקווים המעוגלים והאותיות המפונפנות. מרגיש כמו פריט שנגנב מתוך האמפייר סטייט בילדינג.

הקווים, החיתוכים, הייחודיות. המראה הזו צועקת ארט דקו, ולוחשת לי ללחוץ על אישור ההזמנה.

עוד קצת פרינטים: לאמן הזה יש לא מעט פרינטים בווייב ארט דקו מיאמי להחריד- בצבעוניות הפסטלית, בנגיעות הפלמינגו והאלמנטים הטרופים.

והנה עוד אחד יפייפה במיוחד

מטיילים בפלורידה?

הנה עוד כמה מקומות ששווה להכיר:

סנט אוגוסטין