רודוס למתקדמים: חופשת לייפסטייל באי היווני

הנה פרט טריוויה שכנראה לא ידעתם עלי- במשך שלוש שנים גרתי און אנד אוף ברודוס.

כן כן, האי היווני המוכר, אליו מגיעים אלפי ישראלים כל שנה, הפך עבורי לבית שני. הייתי נשלחת אליו לעבודה שנה אחר שנה לקבל את הטיסות הישראליות שמגיעות לאי, בעיקר כי זהו היעד המועדף על ישראלים ביוון ובכלל.

ולא סתם- הטיסה הקצרה, הדילים הזולים, ולא פחות חשוב- העובדה שמדובר באי ה(כמעט) יחידי ביוון שיש בו סניף של זארה.

לטס פייס איט- אם לא העבודה, רוב הסיכויים שלא הייתי בוחרת לבלות ברודוס כל כך הרבה זמן מחיי. בחורה עירונית אנוכי, ואחרי יומיים של רביצה בחוף אני ממצה את הקונספט, ולכן חיפשתי (בנחישות רבה, יש לציין) את כל האופציות הקוליות והמיוחדות שיש לאי להציע, ולא ויתרתי עד שמצאתי אותן.

מה לא תמצאו בפוסט הזה?

המלצות סאחיות ללינדוס (אתם תמצאו אותן אניוואי, אתם לא צריכים אותי בשביל זה), המלצות לברים שמגישים צבע מאכל אלכוהולי לצד נרגילה והמלצות לטברנות.

מה כן תמצאו? את הדרך להפוך את הטיול לאי היווני הזה לחופשה בסטייל, משל הייתם בדרום צרפת ולא באי שבו ריכוז הערסים בקיץ נורמטיבי גבוה יותר מריכוז היוונים.

אז שנתחיל? נתחיל.

לאכול

על מסעדת TAMAM, שנמצאת במרכז העיר של רודוס, כבר כתבתי רבות בפוסט הזה, אבל היא כה ראויה שאזכיר אותה שוב- מסעדת פיוז'ן יוונית שאין כמוה בכל האי. האווירה האינטימית והמשפחתית, האוכל המפנק מהמרכיבים הטריים והאיכותיים ביותר שיש ביוון, הגיוון מהמנות היווניות המסורתיות- כל אלו הופכים את המקום לכזה שההמתנה לו בהחלט משתלמת.

פרט אליה, במרכז העיר עוד כמה מסעדות ששווה לציין (בסופו של דבר, רובנו לא יכולים לאכול אותו הדבר כל ערב)- IL FORNO היא מסעדה איטלקית מעולה שנמצאת בלב העיר העתיקה, ואם מיציתם קצת את הדולמטס (עלי גפן ממולאים) והמוסקה, היא לחלוטין המקום להתאוורר בו. גם TO MAROULI, שנמצאת בדיוק מול האיטלקית , היא מסעדה ייחודית בנוף הטברנות- מדובר במסעדה צמחוטבעונית שגם מי שאינו משתייך לאוכלי העשב יצליח להנות ממנה.

אם מתרחקים מעט ממרכז העיר, אחת המסעדות האהובות עלי היא AGEAN FISH- משהו בין שוק דגים למסעדה, שבו תוכלו לבחור דג ויכינו לכם אותו לפי בקשה. כמה פשוט- ככה טעים.

מסעדה קצת שונה בנוף הטברנות המקומי היא מסעדת SARTAJ, שנמצאת באזור יאליסוס, מרחק כרגע שעה נסיעה ממרכז העיר. בתור חובבת אוכל הודי הפכה המסעדה לבית שני עבורי, שכן לא מדובר בחיקוי זול לאוכל הודי, אלא במסעדה שנפתחה על ידי משפחה של מהגרים מהודו, שמייצרים חוויה סופר אותנטית, כיפית ולא פחות חשוב- טעימה, כל כך טעימה.

לשתות

לרודוס יש המון קסם, אותו ככל הנראה לא נוכל למצוא באחד מהברים שנמצאים ברחובות המרכזיים של העיר העתיקה. ככל הנראה שבמדריך לתייר הסטנדרטי תתנוסס בגאון תמונה של הקוקטיילים הקלישאתיים ביותר שיש לרודוס להציע- כוס בגודל 7 ליטר, אותה ממלא נוזל בצבע זרחני, עם קשים כמספר יושבי השולחן ודגל של מדינת המוצא של התיירים.

אחד הברים שדווקא מתכתב עם הווייב המסיבתי של רודוס, אבל בקטע פחות סליזי ויותר פיין, הוא המקאו, שנמצא במרכזה של העיר העתיקה של רודוס- עם מגוון לא רע של קוקטיילים ובקטע מפתיע- סושי לא רע בכלל.

עוד בר קוקטיילים אהוב, שגם הוא נמצא בעיר העתיקה, הוא THE LAST BUTLER - בר פינתי וקטנטן, שמספק חוויית קוקטיילים מושקעת ומדויקת שלא נופלת משום מקום בעולם, חוויה רגועה ואותנטית אך מוקפדת בטירוף, שהו כה ששונה מהווייב הרודוסי המוכר והידוע.

במרכז החדש של העיר, אפשר למצוא את הבר בבעלותו של אנדראס, הבעלים של המסעדה האהובה עלי ברודוס (התמם, למי שפספס). ה-FLAWS מגיש, באופן אירוני, קוקטיילים מאוד קרובים לשלמות. הוא נמצא במרחק מספר דקות הליכה מהמסעדה עצמה, והאווירה נינוחה כיאה לרודוס, אך עדיין מהודקת (אפשר לבוא בכפכפים, אבל רצוי להשאיר את החול בחוץ).

עוד מקום שאני אוהבת במיוחד הוא בר היין L'Eternel french bar, שבעליו, שהיגרו לרודוס מצרפת, רצו להביא קצת מהווייב הצרפתי המהודק לאי היווני. מה אני אגיד לכם, הצליח להם. עם פלטות גבינות ופירות מעולות, יינות מצוינים והופעות פסנתר שמצליחות להרטיט את הנשמה, המקום הזה מרגיש כמו פיסת גן עדן קטנה ורומנטית, כמעט אנטיתזה לעיר העתיקה של רודוס.

אגב, אם מבין קוראיי כאלה שכשהם זקוקים לדרינק הם מתכוונים לקפה, אז א'- באמת? וב'- בית הקפה CUPPA הוא המקום עבורכם. במרכז של המרכז החדש של רודוס נמצא בית הקפה הקטן והמקסים הזה, עם תפריט מצומצם אך מדויק, שמספק קפה ברמה סופר גבוהה, למי שמגדיר את עצמו כדוש של קפה.

לטייל

המקומות הכי מתוירים ברודוס הם כמובן לינדוס והעיר העתיקה, ואם זהו הביקור הראשון שלכם באי לא הייתי מוותרת על להגיע אליהם, אבל ברודוס יש עוד לא מעט מקומות שהצליחו להיעלם מעיניי התיירים, וחבל (או שמא, מזל?).

אחת מנקודות התצפית המדהימות באי היא Monolithos Aussichtspunkt, הצופה למצודת מונליתוס- הר יחיד וצר שצופה אל הים, עליו ניצבת מצודה ענקית ומרשימה בטירוף.

עצירה נוספת בדרום האי ששווה להגיע אליה היא כנסיית TSAMBIKA MONASTERY, שנמצאת במעלה הר בעל אותו שם וצופה אל החוף היפייפה. האגדה מספרת, שזוגות שמתקשים להיכנס להריון צריכים לעלות על ההר, לשאת תפילה בכנסיה והקסם כבר יקרה.

עוד אופציה קולית לטיול שרבים לא מכירים היא דרך היין של רודוס, EMBONAS. תכלס, מדובר בנאפה וואלי היווני, רק במחירים שתואמים יותר את איי יוון ופחות את קליפורניה. היא נמצאת ממש במרכזו של האי, שנראה בגוגל מאפס כמו שממה, אבל מדובר בכפר אותנטי ומהמם מלא כרמים ויקבים (אובייסלי), כמו גם מקומות המייצרים שמן

זית מקומי, תבלינים וממרחים. לרעבים- באזור יש גם לא מעט טברנות אותנטיות ומעולות, בדיוק כמו שזאוס התכוון.

אם אתם מטיילים עם ילדים, אם אתם ילדים בעצמכם או פשוט ילדים בנפשכם, ופארקי שעשועים גורמים ללבכם לפרפר, אחד המקומות החביבים עלי היה פארק המים של רודוס.

האם מדובר בקונספט חדשני, או שאפשר לחוות רק ברודוס? לא, תכלס הז ימית 2000 רק ביוונית. אבל היה לי כיף, אז מה אכפת לי להמליץ?

עכשיו בתכלס, אף חופשה ברודוס לא תהיה מושלמת בלי מעט ים, חול וצ'יל. החוף אולי המפורסם ביותר ברודוס (אחרי לינדוס, כמובן) הוא אנתוני קווין- מפרץ יפייפה בעל מי קריסטל צלולים ומהפנטים, אך אם להיות כנה, על אף יופיו המהמם של החוף הוא לא נכנס לרשימת הפייבוריטס שלי, בעיקר כי הוא פשוט תמיד תמיד מפוצץ. בגלל המצוקים המרשימים שנכנסים אל תוך מי הים התכולים (מראה מדהים כשלעצמו, כן?), רצועת החוף עצמה מאוד דקה, והתחושה היא שעל הראש שלכם יושבים עוד 200 תיירים. אני אישית פחות בעניין.

לכן, הבחירה האולטימטיבית שלי ליום של ים הייתה אואזיס- חוף שבו מעבר לקבאנות המהממות יש גם מוזיקת צ'יל תמידית, בר עם קוקטיילים ובירות במחירים מצחיקים, וסלעים עצומים ומהממים שיוצאים מתוך הים. אגב, מסעדת הדגים שבחוף בהחלט מהווה אופציה מעולה ללאנץ' איכותי.

לרכוש

איי יוון לא ידועים באופציות השופינג הנרחבות שלהם, ולרוב ישראלים מגיעים בעיקר לחנויות במרכז העיר- קצת זארוש, קצת ספורה, וכמובן, אסור לשכוח את מוקד העליה לרגל של כל ישראלי באשר הוא- הג'מבו.

תראו. מילה אחת לגינוי הג'מבו לא תמצאו כאן- זהו אי קטן של אושר ושפיות בעולם רע ואכזר, זה המקום שיאיר לי גם את היום השחור ביותר, זה המקום בו חלומת מתגשמים, אם החלומות שלכם הם פיצ'יפקעס זולים כמובן. להגיע לרודוס ולא להגיע לג'מבו זה כמו להגיע לפריז ולא להגיע לאייפל. כן, זה טאקי, אז מה? האם באמת תפספסו את האייפל?

מלבד הג'מבו, המקומות שבהם העדפתי להשאיר את המשכורת שלי היו בוטיקים קטנים וקסומים, למשל אצל SAVVAS SANDALES, איש מבוגר ומקסים, שמאוהב עד קלות במקצוע שלו, יצירת נעליים. החיבור איתו היה מידי, שכן אני מאוהבת ברכישת נעליים, ויכולתי להקשיב לו שעות מספר על תהליך היצירה של כל נעל ונעל. בנוסף, הוא מתפקד גם כמגשים חלומות (אם לא הגשמתם אותם בג'מבו, נניח), ויכול לייצר לכם כל נעל שתחלמו עליה, אם בשדרוג של דגם קיים או להמציא משהו חדש בתכלית, ולכן שווה להגיע אליו בתחילת הטיול שלכם ברודוס, כדי שיספיק להפוך את החלום שלכם למציאות.

החנות שלו נמצאת בצמוד למסעדת התמם (כבר אמרנו שדברים טובים באים בזוגות, לא?), ותוכלו לעקוב אחרי היצירה שלו כאן בעמוד האינסטגרם.

עוד בוטיק אהוב במיוחד, אך קצת שונה במהותו, הוא MY GREEK ME, חנות מהממת במרכז העיר העתיקה שמאגדת את מרכולתם של מעצבים יווניים מכל התחומים- תכשיטים, דברים לבית, גלויות ואפילו סבונים. טרו סטורי.

גיליתם על מקום שווה בזכות הפוסט? ספרו לי!